"קילפתי תפוז"

אבא שלי עלה לארץ מגרמניה. שם, בעיירה הקטנה בה חי עם הוריו למד בחדר חרדי ומשם נסע לעיר הגדולה וגמר לימודי הוראה בסמינר למורים יהודיים. הוא יצא להכשרה חקלאית ציונית ובהגיעו לארץ הוריד את הכיפה מראשו בטיעון שזה הזמן לבנות את המולדת והמצוות יכולות לחכות.

אבי היה בין המקימים של המושבה שרונה, השוכנת מעל יבנאל בגליל התחתון. חבר הכיר לו את אמי שגרה ברמת גן. כבר בפגישה הראשונה החלה לפרוח האהבה ביניהם. אחרי פגישות מעטות החליטו להתחתן. "אבל", אמרה אימי בעצב, "אבא שלי לא יסכים לעולם, הרי אינך דתי!". הוא הרגיע אותה: "אגיע בסוף שבוע הבא והכל יהיה בסדר".

אבי חיפש ומצא את הכיפה שהסיר לפני שנים, הניח אותה על ראשו ונסע לבית חברתו. ביום שישי בבוקר הניח תפילין, בערב התכבד לקדש על היין בקבלת השבת, בשבת בבוקר התכבד לעלות לתורה ובמוצ"ש קיבל את ידה של אימי.

"אתה רואה כמה חשוב לדעת כמה שיותר שפות", סיכם אבא שלי את הסיפור.

ההורים אחרי החתונה

כאשר אבא שלי היה בן תשעים הסכים, סוף סוף, לשבת מול המצלמה שלי ולספר סיפורים מתוך קורות חייו. זהו אחד הסיפורים. יש עוד. את הסיפורים שסיפר צילמתי במצלמה לא מקצועית, תאורה גרועה והקלטת קול גרועה יותר. ערכתי את הסרטונים בצורה פשוטה ושמרתי באינטרנט. פרסמתי קישור בווטסאפ המשפחתי וכך נכדיו וניניו הרבים יכולים עד היום לצפות, ללמוד וליהנות.  

סיפרתי לבני הצעיר שבכוונתי לעשות דבר דומה, כמתנה לבני התשעים בדיור המוגן שלנו. הוא מיד הציע: "קרא לפרוייקט 'קילפתי תפוז', מתאים לדיור מוגן ששמו 'הדרים'."

"קילפתי תפוז" הוא שיר אשר נכתב במקור כשיר ילדים על ידי נורית זרחי והולחן על ידי יוני רכטר, הביצוע היה, כמובן, של אריק איינשטיין. אבל כמו הרבה שירים לילדים, גם כאן יש משמעות עמוקה הרבה יותר. השיר מדבר על גילוי, על חשיפת השכבות שמתחת לפני השטח. גם בחיים שלנו, כל אחד מאיתנו עבר דרך ארוכה, צבר חוויות וזיכרונות – לפעמים משמחים, לפעמים קשים – אבל תמיד משמעותיים. מתחת לקליפה החיצונית, נמצאים הסיפורים האמיתיים. בדיור המוגן שלנו חיים אנשים, עם סיפורים שמהווים חלק מההיסטוריה של כולנו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בפרויקט הזה – נותנים מקום לכל אחד להשאיר חותם, לספר את סיפורו, להנציח את הדרך שעבר.

רבים הצטערו שלא שאלו את הוריהם - עכשיו יש לנו הזדמנות לשנות זאת. יש לנו את היכולת לתת לכל אחד ואחת מכם לספר את סיפור חייו, לשמר אותו – לא רק בשבילכם, אלא גם בשביל הילדים, הנכדים והנינים שלכם, שגם אם היום הם לא שואלים – מחר הם ידעו להעריך.

---------------

קילפתי תפוז,
מצאתי בפנים -
כמו בתוך קן
ילד ישן.

הילד אמר:
"אתה עשית פה חור,
תקן את הפלח,
נושב עלי קור."

אמרתי: "רגע,
סליחה, שלום."
ואת הפלחים
שמתי במקום.

ועד היום -
אם הוא לא הצטנן,
בתוך התפוז
ילד ישן.

==========

קישורים:

### השיר בביצוע רונה קינן, יוני רכטר ואסתר רדא

### הערוץ והפלייליסט ב"הדרים"

### לרשימת כל הסיפורים בבלוג