לתגובות


‏הצגת רשומות עם תוויות צ'שאנוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צ'שאנוב. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 28 בינואר 2022

שמואל / שלום נוי

בחודש דצמבר בשנת 1954 נולד אחי הקטן ירוחם, המכונה ירל'ה. בכדי לשתף את המשפחה בשמחה, שלח אבי שני מברקים למתגוררים רחוק. מברק (טלגרמה) הייתה דרך התקשורת המהירה והיחידה, בעידן בו לא היו טלפונים בכל בית בישראל. אבי טרח וצעד ביום גשום וסוער למרכז רמתים, לסניף הדואר. הוא מילא את טופס המברק וכתב: נולד לנו בן נקודה שמו ירוחם נקודה חתומים: שושנה ואריה נויר נקודה. התשלום עבור משלוח של מברק היה לפי מספר המילים וכל מילה הייתה יקרה מפז, לכן דאג אבי, אריה, לכתוב מברק קצר.  את המברק האחד שלח לכתובת של חיים שטיינברוך ב"קפה הנגב", גדרה, ישראל ואת המברק השני כתב בגרמנית ושלח לכתובתו של זמי שטיינברוך בקופנהגן, דנמרק. כך הוא כתב במברקים לשני אחיו, כי החליט לקרוא לרך הנולד על שם אביהם ירוחם.

המרכז למיון והעברת המברקים (מברקה) היה ברעננה. פקיד מיון הטלגרמות ברעננה, שמואל, ראה את שתי ההודעות ושפשף את עיניו: כל הרבה זמן הוא מחפש שריד ופליט ממשפחתו, משפחת שטיינברוך וכאן בבת אחת, גילה שני שרידים. לאחר שמיהר ושלח את המברקים ליעדם ישב ובהתרגשות גדולה כתב לחיים מגדרה מכתב משלו ובו פירט את הקשר שלו למשפחה:

"אנחנו שנינו הנכדים של חיים הרש שטיינברוך ושל פרידה לבית הלר מצ'שאנוב. אגב, אתה קרוי על שמו. כידוע לך, נולדו לחיים ופרידה ארבעה בנים: זליג, מרדכי, יצחק וירוחם. אני בנו של יצחק, הצעיר מששת ילדיו שנספו כולם, לצערי הרב, בשואה. בגיל צעיר אתה עלית לישראל ואילו אני נשארתי שם ובקושי שרדתי את השואה. אנחנו בני דודים מדרגה ראשונה." עוד הוסיף וכתב איך איבד את כל משפחתו בשואה, איך הכיר והתחתן עם ציפורה, אף היא ניצולת שואה, איך הוא לא יודע מה עלה בגורל אחיו ואחיותיו ואיך הוא עוסק בחיפוש קרובים מאז עלייתו לישראל.

חיים ענה לו במכתב קצר: "אני גר בגדרה וזה רחוק (מרחק שני אוטובוסים). אני מציע לך ליצור קשר עם אחי הבכור, אריה נויר, שגם הוא שטיינברוך במקור וגר קרוב אליך בכפר הדר".

שמואל לא התעצל, הלך ברגל בשבת בבוקר, מרעננה לכפר הדר ושם שמע את ההסבר, מדוע אבי קרוי נויר כשהוא בעצם שטיינברוך.

"ההסבר פשוט מאוד" אמר אבא שלי לבן דודו החדש, שמואל, "אמא ואבא שלי, פרידה וירוחם, התחתנו כמו רבים וטובים בחתונה יהודית, הם נרשמו לנישואין בקהילה היהודית, ולא טרחו לרשום את החתונה אצל הרשויות האזרחיות. כשהיינו צריכים להוציא תעודת לידה, לקראת ההגירה לגרמניה, נכתב מעמד ההורים בתעודת הלידה שלי בפירוש ובאותיות קידוש לבנה "בלתי נשואים" (בפולנית "ילד לא חוקי": (nieślubne".

אמר והראה לו את תעודת הלידה שלו:

תעודת הלידה של אריה נויר, 23-7-1912

שמואל שמח לגלות עוד שטיינברוך אחד והסתפק בכך.

"הייתה לכם משפחה כל כך קטנה", שאלתי את אבא "למה לא שמרתם כל השנים על קשר ביניכם ?"

"שמואל היה איש דתי שהקפיד על קלה כחמורה" ענה, "הוא לא הזמין אותנו אליו מעולם וגם אלינו לכפר הדר, מיעט להגיע, שהרי בבית שלנו לא בדיוק מקפידים על כשרות. כאשר חיים אחי, עזב את קפה "הנגב" בגדרה ועבר לגור ברמתים ופתח מעדניה לא כשרה במרכז המושבה, נותק הקשר לחלוטין".

שמואל שטיינברוך, רעננה, 1955

שמואל שטיינברוך נפטר בשנת 2000, עשרים שנה לאחר מותה של רעייתו ציפי לבית הלוי פרידמן. שניהם נקברו זה לצד זו בבית העלמין הישן ברעננה. לבני הזוג לא היו ילדים ולא משפחה קרובה.

בעץ המשפחה שלנו תמצאו את הבן הרביעי והקטן של חיים ופרידה שטיינברוך, את פישל ירוחם, הלא הוא סבא שלי.

==========

קישורים:




יום שישי, 14 בינואר 2022

רחל / שלום נוי

 סבא של סבא שלי, יצחק שטיינברוך, נולד בשנת 1823 בעיירה צ'שאנוב. בהיותו בן עשרים וארבע התחתן יצחק עם דבורה קניגסברג. גם יצחק כמו אביו ואחיו ניסה להתפרנס ממקצועם כסופרי סת"ם, אך ללא הצלחה. מחצית מאלפיים תושבי צ'שאנוב היו יהודים, אבל העוני היה מנת חלקם של כל התושבים – יהודים כגויים. זאת הסיבה שרבים עזבו את העיירה – חלקם לכפרים הקטנים בסביבה וחלקם לצפון אמריקה.

חיים הרש, בנם של יצחק ודבורה נולד בצ'שאנוב והתחתן עם פרידה הלר. בצ'שאנוב גם נולדו ארבעת ילדיהם. בשל המצב הכלכלי הוא נדד עם משפחתו לכפר הקטן וייֶלקיֶה אוצִ'י (בפולנית: עיניים גדולות) על גבול פולין / אוקראינה ושם נפטר בשנת 1913 והוא בן 65 שנים.

ארבעה בנים נולדו לחיים הרש שטיינברוך ולפרידה לבית הלר בצ'שאנוב: זליג (נולד בשנת 1878), מרדכי (נולד בשנת 1884), יצחק (נולד בשנת 1886) ופישל ירוחם (נולד בשנת 1887).

הבן הבכור של חיים ופרידה, זליג, התחתן עם אטל, נולדו להם שלושה ילדים ואף זכו לשני נכדים. למרבה הצער נספו כולם בשואה.

הבן השני של חיים ופרידה, מרדכי, התחתן עם יהודית, נולדו להם שני ילדים: פנחס שחי ונפטר בארה"ב ורחל שגרה בתל אביב בשכונת רמת החיל .

 ***

בשנת 1950 מדינת ישראל התנהלה תחת מדיניות כלכלית שנקראה "צנע". את המדיניות הוביל שר האספקה והקיצוב דב יוסף שהיה ידוע בכינוי "שר הצנע". כל תושבי מדינת ישראל, שזה עתה קמה, קיבלו "תלושים" ו"נקודות" בהם יכלו לקנות בקיצוב מוצרי מזון בסיסיים וביגוד. במקביל למדיניות הקיצוב התנהל בארץ "שוק שחור" של ביצים, בשר ושאר מוצרי מזון.

אנחנו, שגרנו בכפר הדר, לא סבלנו מהמדיניות הזאת: עדיין גרנו בצריף, אבל ההורים רכשו שטח האדמה, עליו גידלנו ירקות שנהגנו גם למכור והיה לנו לול שסיפק לנו ביצים ובשר ואף הכניס לנו הכנסה נוספת.

ביום בהיר אחד, בעיצומו של הקיץ, עצר בכניסה לחצר שלנו אוטו מפואר, מתוכו יצאו שני מבוגרים וילדה בלונדינית. היו אלה פנחס שטיינברוך שהגיע מאמריקה ואחותו רחל. רחל שטיינברוך התחתנה עם גצל גרונדהנד ולהם בת יחידה: לאה. לאחר החיבוקים והנשיקות, התברר כי פנחס הגיע לביקור בארץ, התארח אצל אחותו בתל אביב וביחד סבלו מהמצב הכלכלי - מהצנע. שני האחים לבית שטיינברוך נזכרו במשפחת נויר שגרה בכפר והחליטו לבקר אותנו. כמתנת פרידה מלאו את האוטו בירקות, פירות, ביצים ועופות מתוצרת הכפר. בדרך לתל אביב היו עמדות פיקוח אשר בדקו את המכוניות למניעת הברחות מזון - כך נלחמו בשוק השחור. הדוד פנחס הרגיע אותנו שהוא מכיר הרבה דרכים עוקפות פיקוח.

מימין לשמאל: אני, רחל, גילי, לאה והפרגית לפני השחיטה, כפר הדר, 1950

פנחס ורחל המשיכו לבקר אותנו ובעיקר את הלול שלנו, במהלך תקופת הצנע. תקופת הצנע נגמרה. פנחס חזר לאמריקה ורחל עברה לגור בשכונה החדשה שהוקמה בצפון תל אביב ונקראה רמת החיל. הייתה זו שכונה שהוקמה למען נכי מלחמה שנפגעו במהלך שירותם במלחמת השחרור או בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי. גצל גרונדהנד, בעלה, היה נכה וקיבל פיצוי מהצבא הבריטי וכן דיור ברמת החיל. כשבאנו לבקר אותם בדירתם החדשה, קיבלנו מרחל למזכרת, את התמונה וזאת הייתה הפעם האחרונה שראינו אותה.

נודע לנו שהבת הבלונדית לאה, התחתנה ושינתה את שם משפחתה לכהן. כהן הוא שם "כה נדיר" שאין לנו שום סיכוי להתחקות על עקבותיה.

רחל גרונדהנד, תל אביב, 1957

הבן השלישי של חיים ופרידה שטיינברוך, יצחק, התחתן עם אסתר לנגנטל, נולדו להם שישה ילדים. חמשת הילדים הגדולים נספו בשואה והיחיד ששרד היה שמואל שטיינברוך שגר ונפטר ברעננה.

הבן הרביעי של חיים ופרידה, הצעיר מכולם, ירוחם פישל הלא הוא סבא שלי, דודם של רחל ופנחס.

==========

קישורים: