קבס / שלום נוי

גנאלוגיה. חקר משפחות. עץ משפחה, אילן יוחסין ושושלת יוחסין.

את מי זה בעצם מעניין ?
. . . אותי.

אין לי הסבר מנומק ומסודר לשאלה "למה זה מעניין ?" אבל מאז ילדותי התעניינתי בנושא. למרות הזיכרון הבינוני שלי בלזכור שמות והזיכרון הנוראי שלי בלזכור תאריכים, נהגתי תמיד לשאול ולבדוק שמות משפחה ומקורם, שמות פרטיים וגלגולם, מקום הולדתם של בני שיחי ואירועים בהיסטוריה המשפחתית והפרטית של בני משפחה, חברים וסתם אנשים שנקרו בדרכי.
ברוב המקרים לא הצלחתי לדלות תשובות מספקות לשאלות שלי ובמקרים אחרים רבים נתקלתי בחומה בצורה של שתיקה וחוסר שיתוף פעולה.

בשנים האחרונות כאשר נכנסתי לעולם הגנאלוגי בצורה מקצועית יותר, עמדתי בראש הסניף האזורי של עמותת עיל"ם (העמותה הישראלית לחקר משפחות בישראל) ושמעתי הרצאות לרוב בתחום, חשתי תסכול עמוק: ככל שחיפשתי וחקרתי יותר, כך לא הצלחתי להגיע במקורות לשושלת היוחסין של משפחתי. כולם מסביבי סיפרו שהגיעו בשושלת המשפחתית עד דוד המלך ואני, לא הגעתי בחקר המשפחה שלי עד דוד המלך, לא עד רש"י ואפילו לא עד הגאון מוילנה.
היום לפני מאתיים שנה - רק עד לשם הגעתי בחקר משפחתי הראשונית.

ראשית תולדות המשפחה, כנראה, בשנת 1820 (בדיוק לפני מאתיים שנה). בעיירה רווה רוסקה נולד יוסף נויר ובאותה עיירה, באותו כנראה, נולדה שיינדל. כעבור כעשרים שנה נישאו שיינדל ויוסף נויר ובשנת 1844 נולד בנם ליפא. כל זה קרה, כאמור, בעיירה רווה רוסקה.

רווה רוסקה שוכנת במחוז לבוב בסמוך לגבול פולין. כעיירה השוכנת על הגבול היא נכבשה במהלך השנים, על ידי הממלכות הקדומות ועברה ממדינה למדינה בהסכמים בין כובשים רבים. זאת הסיבה שתושבי העיירה יכולים לראות עצמם כאוקראינים היום, פולנים בעבר ואפילו אוסטרים בעבר הרחוק. העיירה נוסדה במאה החמש עשרה על שפת הנהר רטה ולצד האגמים שייצר ועל דרך המסחר בין הערים הגדולות לובלין ולבוב. לבוב היא העיר המרכזית במחוז והיא נקראת גם בשם לביב ואילו אבא שלי הקפיד לומר שהוא נולד בעיירה קטנה ליד למברג – השם האוסטרי של העיר לבוב.

רווה רוסקה בין לבוב ללובלין

בשנת 2011 ביקרנו בעיר לבוב / לביב / למברג. בכל מקום בעיר ניתן לראות זכר ליהדות המפוארת שהייתה כאן. ניתן לראות זאת בהנצחה שנעשתה על ידי הרשות המקומית:

בית שלום עליכם, 21-8-2011

וניתן לראות בשלטים שלא הוחלפו מאז, על חלונות הראווה:

לבוב / לביב / למברג, 21-8-2011

שלום רבינוביץ' הידוע בשם שלום עליכם, הסופר היהודי הידוע, שגר בבית הזה בשנת 1906, היה מן הסופרים שאהבתי לקרוא בילדותי. אחד הספרים שיותר אהבתי היה הספר מוטל בן פייסי החזן. הפרק בספר בו אליהו, אחיו של הסופר, הקורא לעצמו מוטל, מנסה להתפרנס מייצור ומכירת משקה המכונה קבס שבה את ליבי. תיאור טקס הכנת המשקה על ידי אליהו והמתכון הסודי שרקח, מכירת הקבס לעוברים ושבים ברחוב, על ידי אחיו מוטל בן פייסי החזן, מוטל שנהנה מהיותו יתום ומכריז מדי פעם: אשרי יתום אני !
כל אלה שבו את דמיוני. כאשר הגענו לאוקראינה הייתי מוכרח לטעום את המשקה המפורסם במדינה ומתואר בסיפור. בבית הקפה שלידו הצטלמתי בעיר לבוב, לא פרסמו קבס על חלון הראווה ובית הקפה עצמו היה סגור. ההזדמנות לטעום מן הקבס הגיעה רק כאשר הגענו לעיר ברודי, שם ראינו עגלון המוכר קבס ומוזג אותו ישירות מהחבית.

ברודי, אוקראינה, 21-8-2011

קנינו, שתינו ואחז בנו קבס.

לא סתם סגר שוטר הכפר את מפעל הייצור של אליהו, לאחר שטעם מן המשקה, בספר "מוטל בן פייסי החזן" . . .

==========

קישורים:

### סיור ספרותי פולקלורי לאוקראינה היהודית - יוטיוב

### לרשימת כל הסיפורים בבלוג

### זיכרונות אריה נוי - חלק א', סרטון יוטיוב